הנשים של מקברה דול

בואו נתייחס שניה למשהו שקורה בממלכת החי
יצורים שמסוגלים להשריץ הרבה צאצאים, בסדר גודל של עשרות או מאות,  עוזבים את הביצים שלהם לבקוע לבד ומשאירים את השרצים לשרוד בטבע בעצמם.
לעומת זאת חיות שבכל המלטה/הטלה/וואטאבר מייצרים מעט צאצאים, דואגים להם עד גיל מסויים, ואצל חיות מסויימות ההורים אפילו מתקרצצים עד סוף החיים (רמז- זו חיה פולנית).
הבנתן את זה?
העיקרון עובד בצורה דומה גם אצל מעצבות אופנה
בעוד שתאגיד אופנה גדול מייצר מעיצוב אחד נגיד 500 העתקים, פזורים ברחבי הארץ והעולם, יש את הניגוד שהן מעצבות שיושבות ותופרות 10 העתקים גג מכל דגם. במקרה שלי, 4 זה הטופ.
אז  נגיד, קנית גופיה מזארה, מצידם אחרי זה תשתמשי בא לניגוב הטוסיק. הם לא ישאלו לשלום הגופיה הזאת, הם השאירו אותה לשרוד בשטח.
מעצבות שמייצרות פריטים בודדים חשות כאילו הן מוסרות את הילדים שלהן, ולפעמים דואגות לעקוב אחרי הפריט.  אנחנו דואגות שיהיו לנו תמונות של הלקוחה עם הבגד+חוויות בזמן אמת,
גם על מנת לשפר את הדגמים אם יש צורך, וגם בגלל שלקוחה מרוצה זה פרסום נפלא
ואם יש תמונה שלה נראית נפלא ומחוייכת, אז הרווחנו בגדול משל מסרנו את התינוק שלנו לבראדג'לינה לפחות ;)

במהלך ה3 שנים שאני מעצבת ומוכרת, מסרתי אולי כמה עשרות פריטי לבוש שנתפרו בסטודיו הפרטי שלי (aka חצי מהטרקלין הקטן)
מכל קליינטית וחברה ביקשתי שתדווח לי שהכל מתפקד כמו שצריך, ואם אפשר לשלוח תמונה
האם קיבלתי תמונה מכולן? הייתי מתה. אבל המעטות ששלחו או אפילו הצטלמו אצלי בבית, הן מפרגנות ושוות במיוחד
אלה הנבחרות שבהן

נתחיל בדנה (מיס דנה בשבילכן) היא חלק חשוב בתהליך היצירתי של מקברה דול, היא פעילה כמניקן אנושי ומדגמנת הרבה מהבגדים שאני תופרת.
השנה הייתה 2010, לילה לפני יריד מעצבים, השמלה הראשונה שנתתי לה למדוד היתה אהבה ממבט ראשון
ישבתי באותו לילה לתפור לה אותה במקום

דנה ואני ביריד הזיפר, אחרי לילה של תפירות וחפירות

מאז יצא לה לדגמן אותה לא פעם

השנה הייתה 2011. הייתי זמן קצר לפני הטיסה השנתית לפסטיבאלים, ובת"א היה לילה לבן שהוציא כל טיפה של חשק לצאת מהבית

טל שמכירה אותי מגיל 19 הגיעה לקפה ועוגיה, ומסתבר שגם לחיטוט בריא בסחורה למכירה

היא יצא עם שתי שמלות מחמיאות שגורפות לה מחמאות עד עצם היום הזה

צילמתי את הפלא המקסים הזה בחדר השינה שלי

השנה הייתה 2012. אצל מיכל התעורר רצון ללבוש שמלת קטיפה שראתה באסוס במחיר מופקע.  

"מה את גזורה, בואי אני אעשה לך" אמרתי לכפרה, 
הסכימה מיכל והגיעה שבת בבוקר עם הקטיפה הנחשקת, ויצאה עם השמלה המבוקשת

מכיוון שהיא בלוגרית לא הסתפקנו רק בתמונה מושקעת, אלא גם יצא מזה פוסט עם תמונות שלי בפיג'מה וללא איפור 

התמונה בחסות בן זוגה של מיכל

הזמן הוא חודש אחד אחורה, ביריד הזיפר מרקט 

והרי לפניכן מנהלת פורום אופנה אלטרנטיבית באחת השמלות שלי

הכרתי אותה בזמן הקצר שניהלתי את הפורום, בזמן הזה הספיקה משי להתחבב עליי ולכן אני פשוט מרוצה שיש לי תמונה שלה עם שמלה שאני יצרתי

ד"א, בעודי מקלידה שורות אלה, אני לובשת את השמלה הזו בעצמי

עוד באותו יום, יוצרת מוכשרת אחרת חיפשה מה ללבוש לאירוע הנחשק של החודש: המסיבה של דיטה וון טיז

ולשמחתינו היא מצאה אצלי. בסוף אפילו המסיבה הייתה בסדר ;)

רק שאת אותה שמלה רצתה מישהי אחרת. מה עושים? בוכים.

סתם, לא. לדורין למרבה המזל יש בן זוג מפרגן, הוא פנה אליי באופן פרטי שאתפור את אותה השמלה מחדש בשבילה, בתור הפתעה. שאני אגיד לא?

תוצאה- שבוע לאחר ביצוע ההזמנה, הזוג יושב אצלי בסלון רואים את הסרט tank girl. במנגו זה לא היה קורה ;)

התמונה צולמה אצלי במטבח (!)

תמונות נוספות של לקוחות מרוצות תוכלו למצוא בעמוד הרשמי של Macabre Doll

וגם פרטים על יריד המעצבים הקרוב, למקרה שתרצו להצטרף לגלריה ;)

http://www.facebook.com/MacabreDollFashion